Page 28 - eorocii
P. 28
4.3ניסיונות המרה ואנטישמיות גלויה
המטרה העיקרית שלשמה נערכו כנראה הרדיפות הייתה הנסיון להמיר את היהודים אל
הדת הפרבוסלבית ,במסגרת זו למשל הקבעו התנאים האכזריים של הגיוס והשירות
הצבאי שנדרשו מהקנטוניסטים מצד אחד ,ומצד שני ,התמיכה שניתנה על ידי השלטונות
לפעילותם של היהודים ה"משכילים" [מלשון "השכלה" ,יהודים שפעלו למען הטמעות
תרבותית ואתנית של היהודים יוצאי השטעטל ולטובת שיפור ההשכלה הכללית בקרב
היהודים ,השתלבותם בחיי הציבור המודרניים של המדינה הרוסית ועוד .המשכילים
היוו גורם מרכזי בתהליכי האתאיזציה ופירוק הקהילה המסורתית ,השתתפות היהודים
במהפכת ,1917ובהמשך גם רדיפת המאמינים ,הרס בתי הכנסיות והתבוללות המונית]43.
עם טבילתו אל הדת הפרבוסלבית ,היה היהודי משתחרר מאינספור מגבלות
חוקיות .מעבר אל הכנסייה הפרוטסטנטית ,ובאופן מורכב יותר גם אל הקתולית ,היו
יכולים להערך רק באישורו של השר לענייני פנים ,אך הקלו גם הם על הקיום .המעבר של
היהודים אל חסידי המנהג הישן ,לעומת זאת ,נאסר כליל .על אף האיסור ידועים מספר
מקרים בהם "נטבלו" יהודים אל כנסיית המנהג הישן; אחד מהבולטים של המומרים אל
כנסיית "המתפלגים" הוא המומר מיכאיל סמיונוב ,ארכימנדריט ופרופסור לאקדמיה
הרוחנית של פטרבורג.
על פי הערכות מסיימות ,כמאה אלף יהודים התנצרו על פי המנהג הפרבוסלבי
בתקופה שקדמה ל ,1917 -ובינהם מספר אישים בולטים בתחומי המדע והתרבות -ד'
חבולסון ,א' רובונשטיין ,י' גסן ,י' ברפמן ,מ' גרוליב ,ס' פרנק ועוד .על פי רוב נבע המעבר
אל הפרבוסלביות ממניעים "ארציים" מאד (כלומר ,ממניעים "אנוכיים") ,אותם
מאפיינת אמירתו של ד' חבולסון כי קיבל על עצמו את הפרוסלביות "מטעמי אמונה" כי
מוטב להיות פרופסור בפטרבורג מאשר מלמד טף בשטעטל.
עם זאת ,הניסיונות לארגן ארגוני מיסיון בקרב היהודים נחלו כישלון חרוץ -גם
המעטים שהתנצרו דרך ארגוני שכנוע פעיל ,לא קיבלו על עצמם את הדת הפרבוסלבית כי
אם את הפרוטסטנטי
בתחילת המאה העשרים ,בתנאים של משבר חברתי הולך וגובר ,חברה הכנסייה
ברובה למעגלים שמרניים-מלוכנים בהם הייתה האנטישמיות נפוצה .הכומר המוודה של
ניקולאי השני ,הפרופסור י' יאנישב היה בעל נטיות אנטי-יהודיות .כמרים רבים היו
פעילים בברית העם הרוסי וברית הארכימלאך מיכאל ,שניהם ארגונים אנטישמיים
במובהק אשר היו אמונים על ארגון פוגרומים .ניקון (רוז'דסטבני) ,הארכיהגמון של
ארכנגלסק ווולגודה ופרופסור א' ברונזוב הפובליצסט הפרבוסלבי ,הביעו את אמונם
במהימנות של "הפרוטוקולים של זקני ציון" ,אותם פרסם והפיץ הפובליציסט
הפרבוסלבי סרגיי נילוס .ההיירומונאכוס איליאודור טרופנוב קרא בפשטות לפוגרומים.
גל הפוגרומים גרם לדאגה בקרב ההנהגה הכנסייתית ,אך לא שינה את המגמה
האנטי-יהודית שלה .תגובה אופיינית למדי בהקשר הזה היא תגובתו של המחבר
הכנסייתי הנודע ,הפרוטואיטריוס יואן מקרונדסטט (סרגייב) אשר צורף עם מותו אל
מניין הקדושים .לאחר פוגרום קישינייב של שנת 1903הוא פרסם פנייה לציבור בו גינה
את המשתתפים בפוגרום ,אך מאוחר יותר יצא עם הצהרות אנטי-יהודיות ,השתתף
בטקס קידוש הנס של ברית העם הרוסי ואף נבחר כחבר של כבוד בברית .עמדתו של
הפובליציסט הפרבוסלבי ו' רוזנוב ,בקיא גדול ביהדות ובהיסטוריה של עם ישראל,
הייתה פרדוקסלית אף יותר .מאמריו ומכתביו משלבים התפעלות בפני העם היהודי
והערצה כלפי הרוחניות היהודית ,יחד עם אנטישימיות מהזן החריף והרעיל ביותר.
פרסומים של פובליציסטים ימנים אשר כללו התקפות כלפי הברית הישנה עמדו
ממש בסתירה ישירה עם יסודות הנצרות וגררו בעקבותם מחאה מהכנסייה .מספר
43יוסף מנדלביץ' ,הקנטוניסטים :נערים יהודים במוסדות הצבא הרוסי ,1827-1856ארז;2010 ,
(Йосеф Менделевич, Кантонисты. Библиотека Офер, издание на русском языке 2015. М.: ООО; Столичная пресса:
;)2016
28
