Page 25 - eorocii
P. 25
מפמלייתו של הנסיך הליטאי מיכאל אוללקוביץ' אשר הוזמן למלוך על נובגורוד בשנת
;1475גם ליהודים הליטאיים יוסף שמוילו סקאריביי ומשה הנוש היה חלק בהתגבשות
המינות .בניגוד לקביעתן של ועידות הכנסייה (הועידות גינו את המתייהדים בשנים 1502
ו ,1503בעוד שועידת 1504דנה אותם לשריפה בכלובי עץ) ,מרבית המינים לא "הומרו"
ככל הנראה אל היהדות ,אף כי דיכויה האכזרי של המינות אילץ כמה מהם לברוח אל
ליטא שם התגיירו ממש.
כפירת המתייהדים שיחקה תפקיד בולט בכינון חיי הרוח ברוס ,כאשר הניעה את
המשכילים לדון בשאלות אשר לא נשאלו קודם לכן .הכפירה קשורה להופעתם של
מחדשים-מתקנים מאוחר יותר :מטווי בשקין (ב )1553 -ובמיוחד פיאודוסי קוסוי
ונאמניו (ב .)1547 -פיאודוסי קוסוי תמך לא רק בעמדה אנטי-טריניטרית [כלומר ,התנגד
לטריניטריות ,הדוגמה של הנצרות הפרבוסלבית בנוגע לשלוש פנים נבדלים ושווים באל:
האב ,הבן ,ורוח הקודש] ,אשר אפיינה מתקנים נוצריים רבים ,אלא קרא לקריאה
בחמשת חומשי התורה" ,ואילו ספרים אחרים [כלומר ,הברית החדשה] לקרוא לא ראוי,
יען לא בהם נמצאת האמת" .לאחר שקבוצת המינים שלו נלכדה ,ברח פיאודוסי מהשגחת
שומריו אל ליטא ,שם התגייר ונישא ליהודיה.
פעילותם של המתקנים הפרבוסלבים בני המאה הט"ז גררה בעקבותיה ספרות
פולמוסית נרחבת ,ובתוכה פמפלט של מקסים גרק הממוען לאחד "יצחק ז'ידובין ,אמגוש
וקוסם ומכשף" ( ,)1517פמפלטים רבים של יוסיף וולוצקי ורבים אחרים .הפחד מן
הכפירה הנובעת מהיהודים רדף את הפרבוסלביות הרוסית .פחד זה ,יחד עם אנטי-יהדות
נוצרית מסורתית קבע את יחסה העוין של הכנסייה כלפי יהודים למשך שנים רבות.
נראה כי הכנסייה הסיתה את השלטונות לפעולות אנטי-יהודיות ,ואף להשמדה כוללת
של היהודים אשר סירבו לקבל עליהם את הנצרות בערים שנכבשו על ידי הצאר איוון
האיום ,וכן להוצאת צווים אשר אסרו לחלוטין על כניסת יהודים לתחומי רוס
המוסקבאית.
הרוחות האנטי-יהודיות במעגלי הכנסייה התגברו בתחילת המאה הי"ז כאשר
נפוצו שמועות על כך שבפמלייתו של המתחזה דמיטרי הכוזב הראשון רכבו ,לצד פולנים
מרובים ,גם מספר יהודים (מה שכנראה היה נכון) ואף כי דמיטרי הכוזב השני הוא מומר
מן היהודים .בעת המלחמות מול פולין ,יהודים שהיו נופלים בשבי הרוסי היו מומרים
לנצרות בכפייה ,ולעתים אף שאף היו מספרים אותם בכפייה לכדי נזירות.
אחדים מנזירים כפויים אלה זכו בפרסום ובהוקרה ,בפרט אמנים ציירי איקונות.
בשליש האחרון של המאה הי"ז ,זכה הצייר של ארמון הגרניו ,איוון בשמקוב אשר נלקח
בילדותו מהוריו היהודים ,בחסדיהם של הצאר ושל בכירי הכנסייה; וסילי פוזננסקי ,עוד
צייר בעל מוצא יהודי ,הצטיין בכשרון יוצא דופן (בשנים .)1710-1655במחצית השנייה
של המאה הי"ז התלונן הפטריארך ניקון על שני יהודים נזירים אשר ,כפי שהתברר,
שמרו על נאמנות לדת היהודית ואף "הסיתו" אליה פרחי נזירות צעירים.
העניין התמידי של הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית בירושלים ובארץ הקודש בא
לידי ביטוי בבניית מנזר ווסקרסנקי על נהר האיסטרה בתקופת הפטריארך ניקון .המנזר
נקרא "ירושלים החדשה" ,חלקיו השונים כונו על שם מקומות בפלשתינה -אלאון (הר
הזיתים) ,פבור (הר תבור) ועוד ,ואשר אמור היה ,על פי התכנון האדריכלי ,לשחזר את
המבנים ואת המציאות של עיר הקודש .היוזם של המפעל הזה היה שותף קרוב של ניקון,
נזיר ממוצא יהודי בשם ארסני גרק אשר הגיע למוסקבה בפמלייתו של פטריארך
ירושלים פאיסי בשנת 1649ובחר להשאר ברוסיה .בשנת 1653ייסד ארסני גרק
במוסקבה בית ספר ראשון בו למדו נערים רוסיים את לשונות יוון ורומא.
25
