Page 27 - eorocii
P. 27
כך ,בשנת ,1820מורה השר לעניינים רוחניים וחינוך העם ,הנסיך א' גוליצין,
לאסור על היהודים לשכור משרתים מן הנוצרים בשל הטענה כי יהודים "רואים לחובתם
להמיר הכל אל אמונתם" ,ודרישתו זו נקבעה בחוק .כאשר בשנת 1865הותר ליהודים
בוגרי האקדמיה הצבאית-מדינית לשרת כרופאים צבאיים ,הוגדר במיוחד כי אל להם
להשתמש בשירותיהם של משרתים המגיעים עם תפקיד קצונה.
גם החוק של שנת 1887מכיל בתוכו הדים לרדיפות ימי הביניים .החוק מגדיר כי
יהודי השוכר נוצרי לביצוע עבודה אינו רשאי להפריע לעובד למלא את חובותיו הדתיות,
אחרת יענש .יוזם החוק היה ק' פובדונוסצב ,התובע הכללי של הסינוד .החקיקה על
גירוש מיידי של כל היהודים מכל אותן גוברניות [מחוזות מנהלתיים] מחוץ לתחום
המושב בהן נתגלו כתות של מתייהדים ,שיקפה אף היא את הפחד אותו חשו השלטונות
והכנסייה הרוסיים מפני ההשפעה היהודית האפשרית על קהל המאמינים הפרבוסלבי.
חקיקה זו נשארה בתוקף בין השנים .1905 - 1825
בתוך האוכולסייה הפרבוסלבית הוטמעו דעות קדומות ועלילות אנטי-יהודיות.
בשנת ,1799בשטעטל סנו שבבלארוס ,התקיים משפט במהלכו הואשמו היהודים
ברצח טקסי .על אף שזוכו על ידי בית המשפט ,הכריז הסנטור והמשורר המפורסם ג'
דרז'בין כי כל היהודים אשמים ב"שפיכת דם נוצרי בצורה עוינת על פי תלמודיהם".
ב 1830 -הופיעה עלילת דם חדשה בעיר איזיאסלב.
בשנת 1844קיבל משרד הפנים נייר עמדה תחת השם "חקירה אודות הריגה בידי
היהודים של תינוקות נוצריים והשימוש בדמם" שחיבורה יוחס לסופר והמילונאי ו' דאל
או למנהל מחלקת העניינים הרוחניים של הדתות הזרות ו' סקריפצין .הכותב היה
משוכנע באמיתות ההאשמות נגד היהודים.
משפט סרטוב בנוגע לעלילת הדם שם (בשנים )1860-1853הסתיים בגזרי דין
חמורים לנאשמים ,על אף שהועדה המיוחדת שנוצרה לצורך המשפט על מנת ללמוד את
הספרים וכתבי היד שהוחרמו מהיהודים ,דחתה כל אפשרות של שימוש בדם נוצרי על
ידי יהודים.
הכנסייה התייחסה באדישות לרדיפות היהודים במקרה הטוב ,אך הופעותיהם
הפומביות של סופרים מהכיוון השמרני-פרבוסלבי (י' אקסקוב ,פ' דוסטוייבסקי ועוד)
בשאלת היהודים ,נשאו על פי רוב אופי אנטישמי מובהק .הסתה גלויה נצפתה בחיבוריו
הנבערים של הכומר הקתולי לשעבר י' ליוטוסטנסקי ,אשר המיר דתו לפרבוסלביות;
ספרים אלה פורסמו והופצו באופן פעיל על ידי העיתונות הכנסייתית .רק בשנות
השמונים של המאה הי"ט ,כאשר הנטיות האנטי-יהודיות של שכבות העם הנמוכות החלו
לבטא עצמם על ידי פוגרומים עקובים מדם ,יצאו כמה מבכירי הכנסייה להגנת הנרדפים.
ברוח זו נשא דברו המטרופוליט של מוסקבה וקולימה מקאריי ב 17 -במאי 1881
בקתדרלת אוספנסקי הגדולה בקרמלין .מקאריי אחר ,הארכיבישוף של ניז'גורוד
וארזמאס גינה בתקיפות את הפרעות של הפוגרום ( ,)1884וברוח זו נכתבה גם ה"תוכחה"
של ניקנור ,בישוף חרסונס ואודסה (שנת .)1886
עם זאת ,הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית לא תמכה בשוויון זכויות אזרחי עבור
היהודים ,והאנטי-יהדות נשארה עבורה טבעית ממש כמו הנאמנות לשלטון.
ניתן לקבל התרשמות מסויימת באשר למצבם של היהודים ברוסיה של אותה
התקופה ,ליחסיהם עם הכנסייה הפרבוסלבית ועוד ,על בסיס מאמרים פובליציסטיים,
מונוגרפיות היסטוריות וחיבורים דומים41 42.
41רזגון א"א /א' רזגון "יהודים במוסקבה" -ירושלים :סמיזדט;1996 ,
;)(Разгон, А.А. / А. Разгон. Евреи в Москве. – Иерусалим: Самиздат, 1996
42ורמל ס"ס /ס' ורמל .ו"ג קורולנקו והיהודים (זכרונות ,מכתבים) -מוסקבה :גלבליט מס' ;1924 ,17.423
;)(Вермель, С.С. / С. Вермель. В.Г. Короленко и евреи (Воспоминания, письма). – М.: Главлит № 17.423., 1924
27
