Page 43 - eorocii
P. 43

‫אמהות המנזרים‪ ,‬גורשו מפלשתינה‪ .‬הכנסיות היו סגורות דה פקטו (אכן‪ ,‬נותרו אחד‪-‬‬
‫שניים נזירים אשר שמרו והגנו על רכוש הכנסייה‪ ,‬ככל שזה היה אפשרי)‪ ,‬ושטחי‬
‫המשלחת‪ ,‬המנזרים ומלונות הצליינים אוכלסו על ידי הגיסות התורכיים‪ .‬הנזירים‪,‬‬

                                      ‫הצליינים וחברי המיסיון סבלו ממחסור עקב הגירוש‪.‬‬
‫רק בשנת ‪ 1919‬שבו חברי המשלחת‪ ,‬הנזירות והנזירים ממצרים לירושלים‪ .‬עד אז‬
‫חלו שינויים ניכרים במפה הפוליטית של המזרח התיכון‪ .‬גרמניה הובסה ועמה הובסה‬
‫תורכיה בעלת בריתה‪ ,‬ושטחים גדולים אשר היו שייכים עד אז לשער העות'מאני ניתקו‬
‫ממנו‪ .‬אנגליה קיבלה את פלשתינה‪ ,‬ועל פי סעיף ‪ 13‬של כתב המנדט‪ ,‬אף את החסות על‬

                                                                     ‫כל המקומות הקדושים‪.‬‬

‫בשל המהפכה ומלחמת האזרחים‪ ,‬הקשר עם רוסיה ניתק לחלוטין‪ ,‬ובשל העדר‬
‫המשך המימון הרוסי של המיסיון‪ ,‬האחריות לשמירת הנכסים נלקחה על ידי ההנהגה‬
‫הכנסייתית הרוסית המקומית ועל ידי מהגרים אחדים‪ .‬זרם הנזירים‪ ,‬הכמרים‬
‫והצליינים פסק‪ .‬מרבית הבניינים של החצר הרוסית הוחכרו לאנגלים‪ .‬בבית ההארחה‬
‫ששימש קודם לכן עבור נזירים‪-‬צליינים אורגן כעת כלא בריטי בו ישבו רבים ממשתתפי‬
‫המאבק בקולוניאליזם האנגלי‪ ,‬חברי המחתרות היהודיות לח"י‪ ,‬אצ"ל ופלמ"ח (כעת‬
‫מכיל הבניין את מוזיאון אסירי המחתרות)‪ ,‬בית החולים הרוסי הפך לבית חולים צבאי‪,‬‬

                                                            ‫ובחצר ניקולאי שוכנה המשטרה‪.‬‬
‫האנגלים שילמו סכום כסף לא גדול במיוחד תמורת שכירת המבנים‪ ,‬אך הכספים‬
‫הללו היו למקור ההכנסה העיקרי עבור מאות נזירים‪ ,‬כמרים וצליינים רוסים אשר מצאו‬
‫את עצמם בפלשתינה כתוצאה מהמלחמה והמהפכה‪ .‬הם סייעו בעבודות התחזוקה של‬

                                        ‫המנזרים‪ ,‬הכנסיות ויתר המבנים השייכים לרוסיה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1920‬נוסד המנהל הכנסייתי העליון בראשות הרקטור לשעבר של‬
‫האקדמיות הרוחניות במוסקבה וקזאן‪ ,‬אנטוני (חרפוביצקי)‪ ,‬המטרופוליט של קייב ושל‬
‫גליציה‪ ,‬והמשלחת הדתית הרוסית קיבלה את מרותו‪ .‬עקב מותו של הארכימנדריט‬
‫לאוניד בשנת ‪ ,1918‬נותרה המשלחת ללא הנהגה ומצאה את עצמה במצב כלכלי נואש‪.‬‬
‫החובות נערמו עקב רכישת נדל"ן ערב מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬וכדי לפתור את הסוגיה‪,‬‬
‫הסמיך המנהל הכנסייתי העליון את הארכיבישוף אנסטסי (גריבנובסקי) לצאת אל‬
‫פלשתינה ולנקוט שם במידות הנדרשות על מנת להסדיר את ענייני המשלחת על‬
‫האספקטים הכנסייתיים‪ ,‬האזרחיים‪ ,‬והקנייניים שלה‪ .‬מסעו של הארכיבישוף הוכתר‬
‫בהצלחה‪ .‬לא רק שהוא הצליח להגיע להסכם מול הרשויות האנגליות באשר לשמירה על‬
‫הרכוש הרוסי‪ ,‬על ידי השכרת בנייני המיסיון לשימוש האדמיניסטרציה הבריטית‪ ,‬אלא‬

                                             ‫גם סייע בהרגעת המהומות בכנסיית ירושלים‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1921‬נוסדה הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית בגולה (להלן‪" :‬הכרפ"ג")‬
‫שהבסיס החוקי להווצרותה נסוב על הוראותו של הפטריארך טיכון‪ ,‬הסינוד הקדוש‬
‫והמועצה הכנסייתית העליונה של הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית מה ‪ 20 -‬בנובמבר שנת‬

                  ‫‪ .1920‬ראש הכרפ"ג הראשון היה המטרופוליט אנטוני (א"פ חרפוביצקי)‪.‬‬
‫הכרפ"ג איחד בתוכו את אותם חלקים של הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית אשר‬
‫מכוח המצב הצבאי והפוליטי מצאו את עצמם מחוץ להישג ידם של השלטונות‬
‫הסובייטיים‪ .‬נציגי המד"ר והחקפ"פ בירושלים הכירו בכרפ"ג כיורשת הזכויות של‬
‫הכנסייה הרוסית מחוץ לגבולות רוסיה‪ ,‬והכירו בועידת הבישופים שלה ‪ -‬תחליף לסינוד‬
‫והסמכות הכנסייתית העליונה‪ .‬אף האדמיניסטרציה הבריטית בפלשתינה הכירה‬

         ‫במעמדה החוקי של הכנסייה הגולה‪ ,‬ובחברה הפלשתינית כארגון חברתי עצמאי‪.‬‬
‫מאז ועד היום‪ ,‬בכניסה למנזרים פרבוסלביים בארץ ישראל תלוי לוח עם ראשי‬
‫התיבות של הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית הגולה‪ .‬לכל מנזר יש מעמד אוטונומי משלו‪,‬‬
‫והוא נושא באחריות על עצמו ועל קשרי החוץ שלו‪ .‬הכרפ"ג מעולם לא הצטיינה בפתיחות‬

                                               ‫יתרה‪ ,‬תמיד הייתה "כנסייה לאנשי שלומנו"‪.‬‬

                                                                                                             ‫‪43‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48