Page 45 - eorocii
P. 45

‫האנגלים השקיעו את כל המאמצים כדי להוציא את המשלחת ממצבה החומרי‬
‫האנוש‪ .‬בשנת ‪ 1925‬הושלם אף בניינה של כנסייה רבת הוד‪ ,‬כנסיית האבות ליד אלון‬
‫ממרה שבחברון‪ .‬הבנייה התחילה בשנת ‪ 1906‬אך נקטעה בשל מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1934‬מסרה ממשלת המנדט חלקת אדמה בשטח של עשרת אלפים מ"ר על הגדה‬
‫הימנית של נהר הירדן‪ ,‬ליד מקום טבילת ישוע‪ ,‬לידי המד"ר‪ .‬במנזר שעל הר הזיתים‬
‫הושלמה וקודשה כנסיית הסעודה על שם פילרט הקדוש‪ ,‬אשר בנייתה החלה עוד בזמן‬
‫מלחמת ‪ .1914‬נערך גם שיפוץ יסודי של בית התפילה על שם יוחנן המטביל‪ ,‬וכמה שנים‬
‫מאוחר יותר ‪ -‬של מקדש העלייה הגדול אשר נפגע באופן קשה מרעידת האדמה של שנת‬

                                                                                         ‫‪.1927‬‬
‫בשנות העשרים וראשית שנות השלושים‪ ,‬תפקדו המנזרים של גת שמנים ובית‬
‫עניה כקהילה אחת גדולה‪ .‬ייסוד הקהילה של בית עניה והקמת בית ספר לילדות ערביות‬
‫הושג בזכות יוזמתן של שתי בריטיות ‪ -‬האם מריה (ברברה‪-‬סטלה רובינסון) והאחות‬
‫מרתה (אליסה ספרוט)‪ .‬עד היום נותר בית הספר כבית הספר הפרבוסלבי היחיד לבנות‬
‫בישראל‪ .‬בשנת ‪ 1938‬העבירה האם מריה את ניהול בית הספר לאם מרתה‪ ,‬והקימה‬
‫מגורים בגן גת שמנים‪ ,‬לצד כנסיית מריה מגדלנה בה מצויים שרידי הקודש של הקדושות‬
‫המעונות‪ ,‬הנסיכה הגדולה יליזבטה והנזירה ברברה (עד סוף ימיה העניקה הנסיכה‬
‫הגדולה יליזבטה את חסותה לכנסייה ולקהילה הכנסייתית שצמחה סביבו‪ .‬לאחר מות‬
‫הקדושים שלה באלפאייבסק בשנת ‪ ,1918‬ולאחר שנכבשה עיר זאת על ידי כוחות הצבא‬
‫הלבן‪ ,‬הוצאו שרידיה של הנסיכה הגדולה יליזבטה פאודורובנה ושל השמשית שלה‪,‬‬
‫הנזירה ברברה‪ ,‬והועברו תחילה לסין ולאחר מכן לפלשתינה‪ ,‬בה הובאו למנוחות בהתאם‬

                                                                ‫לרצונה של הנסיכה הגדולה)‪.‬‬
‫עוד מימי המלחמה ניסה הארכימנדריט אנטוני (סינקייביץ')‪ ,‬ראש המשלחת‬
‫הדתית הרוסית בירושלים מ‪ ,1933-‬לתבוע סיוע כספי לתמיכה במנזרים הפרבוסלביים‪,‬‬

           ‫אשר התמלאו בצליינים הרוסיים שנשארו בירושלים מתחילת מלחמת העולם‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬ניסו אף הבולשביקים להניח ידם על הירושה המזרח‪-‬תיכונית‬
‫הרוסית‪ .‬ב‪ 18-‬במאי שנת ‪ ,1923‬שלח ל"ב קרסין‪ ,‬הקומיסר העממי לענייני סחר חוץ‬
‫והנציג המוסמך של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הרוסית בלונדון‪ ,‬נוטה‬
‫דיפלומטית אל שר החוץ הבריטי המרקיז קרזון‪ ,‬ובה נאמר‪" :‬הממשלה הרוסית מצהירה‬
‫על כך כי כל האדמות‪ ,‬בתי המלון‪ ,‬בתי החולים‪ ,‬בתי הספר ויתר המבנים‪ ,‬כמו גם כל יתר‬
‫הרכוש דניידי או דלא ניידי של החברה הפלשתינית בירושלים‪ ,‬נצרת‪ ,‬חיפה‪ ,‬ביירות‬
‫וביתר האתרים של פלשתינה וסוריה‪ ,‬הנם רכוש של המדינה הרוסית‪ .‬הממשלה הרוסית‬
‫מאשרת גם את זכויותיה המקבילות לרכוש המשלחת הדתית הרוסית לשעבר‪ ,‬אשר עמד‬
‫תחת ניהולו של הסינוד הקדוש לשעבר‪ ,‬אשר מכוח זה ובהתאם לצו מה‪ 23-‬בינואר שנת‬
‫‪ 1918‬להפרדת הכנסייה מהמדינה‪ ,‬עבר לבעלותה של המדינה הרוסית‪ .‬לבסוף‪ ,‬הממשלה‬
‫הרוסית מציינת את אותו הדבר ביחס לרכוש דניידי ודלא ניידי של משרד החוץ לשעבר‬

                                            ‫בפלשתינה ובסוריה (בנייני הקונסוליות וכו')"‪98.‬‬
‫תזכיר זה של ל‪.‬ב‪ .‬קרסין‪ ,‬כמו גם המשא ומתן אשר נערך מאוחר יותר‪ ,‬בשנת‬

                             ‫‪ 1925‬בלונדון על ידי הנציג המוסמך רקובסקי‪ ,‬לא נשא פירות‪.‬‬
‫אבל הפעילות הבינלאומית של הפטריארכיה המוסקבאית התעצמה באופן‬
‫משמעותי החל משנת ‪ ,1943‬כאשר השפעת ברית המועצות בעולם גברה באופן משמעותי‬
‫עקב ניצחונותיה במלחמה‪ .‬הסינוד של הפטריארכיה של מוסקבה קבע כי יש צורך לערוך‬
‫בירור מתאים בנוגע לרכוש ולבניינים שהיו שייכים בעבר למשלחת הדתית הרוסית‬
‫בפלשתינה‪ ,‬ולאחר מכן לערוך פנייה משפטית רשמית להחזרתם‪ .‬עוד לפני תום המלחמה‪,‬‬
‫ב‪ 5‬במרס ‪ ,1945‬מסר שגריר ברית המועצות בלונדון נוטה נוספת עבור הממשלה הבריטית‬
‫עם תזכורת באשר לנדל"ן הנרחב של האימפריה הרוסית בפלשתינה ועם הדרישה לתת‬

                                                                                   ‫‪ 98‬אתר החברה הקיסרית הרוסית הפרבוסלבית‪ .‬מחלקת קפריסין‪.‬‬
‫( ‪)Сайт Императорского Православного Палестинского Общества, Кипрское оделение.‬‬

                       ‫בכתובת‪http://ippocyprus.ru/%D0%B8%D1%81%D1%82%D0%BE%D1%80%D0%B8%D1%8F URL :‬‬

                                                                                                             ‫‪45‬‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50