Page 36 - eorocii
P. 36
במשך כל ההיסטוריה הנוצרית של רוסיה ,שבתה ארץ הקודש את לב המאמינים
הרוסיים .משאלת לבם של רבים היה הרצון להשתחוות למקומות שקודשו על ידי מצעדו
של ישוע.
דתות שונות מקיימות תופעה אשר בשפה הרוסית נקראת בדרך כלל
"פלומניצ'סטבו" [צליינות] .על אף השם המשותף ,מסורות הצליינות והקריטריונים
להערכתה משתנים מאד בין הדתות השונות .לפיכך כשירה המילה "פלומניצ'סטבו"
במלוא המשמעות שלה על מנת לתאר את הצליינות הרוסית דווקא.
המונח "פלומניק" נובע מהמילה "פלמובניק" ,שהיא תרגום של המונח הלטיני
המקביל .בראשונה כך נקראו מתפללי-אל ,משתתפים בתהלוכת הצלב בארץ הקודש בחג
כניסת האל לירושלים (במסורת הרוסית הפרבוסלבית נהוג לקרוא לחג זה "יום ראשון
של הערבות") .מוצא המילה "פלומניק" קשור למנהג להביא מארץ הקודש (כעת כבר
מישראל) את ענף עץ הדקל ("פלמה") המהווה פריט האקזוטי עבור רוסיה .מאוחר יותר,
החלה המילה לשמש גם לתיאור מתפללים שיצאו למקומות קודש נוצריים אחרים ,ולא
רק לירושלים .בועידה האקומנית השביעית אשר סימלה את הנצחון על הכפירה
האיקונוקלסטית (שונאי האיקונות) ,התקבלה הגדרה כי את האל יש לעבוד ולאיקונות
יש להשתחוות .במסורת הכנסייתית הביזנטית מכונים הצליינים "משתחווים" ,כלומר,
אנשים העורכים מסע על מנת להשתחוות לקדושים.
בשפות ארופאיות רבות מכונים צליינים במילה "פילגרים" ,מילה שמשמעותה
המילולית היא "נוסע" .הצליינים של הכנסייה הקתולית מתפללים במקומות הקדושים
ועוסקים במדיטציה .אולם אותו פולחן של מקומות הקודש אשר מתקיים בכנסייה
הפרבוסלבית אינו קיים בכנסייה הקתולית.
בניגוד לתיירות ,לצליינות יש ככלל מטרה מרכזית אחת -השתחוות במקום
הקדוש ,הדבר מתקשר לעבודה רוחנית עזה ורבת-מתח ,תפילות ושימוש בקודש .לעתים
קשורה הצליינות בעמל פיזי ,כאשר "טרודניקים" (עמלים ,כפי שמכונים צליינים מסוג
זה) ,מבצעים עבודה פיזית במקומות הקדושים.
5.2תולדות הצליינות הפרבוסלבית בארץ ישראל
אחת מהעדויות המפורסמות ביותר בכתב בנוגע לצליינות לארץ ישראל נכתבה
בשנת 1062על ידי הנזיר ורלאם .בשנת 1109ביקר בירושלים ההגמון דניאיל .הוא תיאר
בפרוטרוט את מסעו .ה"הליכה" שלו הפכה למעין מורה-דרך בארץ הקודש עבור
הצליינים הרוסיים .בימי קדם היו המסעות לקבר האלוהים מלאות בסכנות
והרפתקאות .כמעט כל מקרה שכזה היה הופך לאירוע בעל משמעות מדינית וכלל-
כנסייתית .אחת מהצלייניות ,בתו של נסיך פולוצק יבפרוסיניה ,אף צורפה למניין
הקדושים הרוסיים .בביתה "טרחה יומם וליל על העתקת ספרי כנסייה" ובעת צליינותה
"שיחק לה מזלה" למות ולהיקבר בארץ הקודש.
מותר להזכיר עוד פעם ,כי באמצע המאה הי"ז ייסד ניקון פטריארך מוסקבה,
במרחק קצר ממוסקבה ,מנזר לו קרא ירושלים החדשה .בלב המנזר ,על פי שרטוטיו של
הצלין ארסני סוכאנוב אשר ביקר בפלשתינה פעמיים ,נבנתה קתדרלת ווסקרסנסקי
המפוארת -העתק של כנסיית קבר האלוהים בירושלים עם שינויים קלים .
כך נראו הצליינים הרוסים בעיניו של הסופר הלבנוני מיכאל נועימה ,אשר כתב
במאה הי"ט "ראינו איך פסעו המוניהם ברגל אל נצרת -מאות ואלפים ,זקנים ונערים,
מזוקנים וחסרי זקן ,גברים ונשים; היו אלה בעיקר איכרים .מעניין היה להתבונן
במלבושם המשונה ובבגדיהם הדלים .כל אחד מהם נשא קומקום פח על הכתף או
36
