Page 37 - eorocii
P. 37

‫מאחורי הגב‪ ,‬ובידיהם היו מקלות ארוכים עליהם נשענו בשעת ההליכה‪ .‬אהבתי במיוחד‬
‫את התמימות הקיצונית שנשקפה מפניהם‪ ,‬ואת יראת השמיים שהורגשה בכל‬
‫תנועותיהם‪ .‬הם היו ילדים מגודלים‪ .‬למי שהתבונן בהם קשה היה להאמין שארץ הורתם‬
‫הולידה אף גאונים ששמם מהדהד בכל העולם‪ .‬ומאידך‪ ,‬יכול להיות שלא הייתה מולידה‬

                                       ‫גאונים אלה אלמלא הייתה מולידה את העם הזה"‪81.‬‬

‫הנוצרים הפרבוסלבים הרוסים אכן חשפו את עצמם לסכנות מגוונות‪ .‬פרט לתנאי‬
‫השטח הזרים להם‪ ,‬ספגו "המשתחווים" הרוסיים (כפי שקראו לעצמם הצליינים הרוסים‬
‫בימי קדם) עלבונות מהאוכלוסייה המוסלמית הקנאית‪ ,‬והשלטונות התורכיים גבו‬
‫מיסים מהם ומיתר הזרים‪ .‬הם נאלצו ללון באסמים לחים ומלוכלכים‪ ,‬ולהתוודות אצל‬

                                                      ‫כמרים שלא דיברו את השפה הרוסית‪.‬‬
‫בתקופה זו‪ ,‬כמות נכבדת של "לא‪-‬שבים" רוסיים החלו להתיישב בירושלים‪:‬‬
‫בהגיעם אל עיר הקודש כמה מהצליינים לא מיהרו לשוב הביתה‪ .‬על פי נתוני בני‬
‫התקופה‪ ,‬היו אלה נשים בעיקר ‪ -‬לרוב אלמנות אדוקות ומבוגרות‪ ,‬אך לעתים אף‬
‫צעירות‪ ,‬אשר חיפשו מקלט מהשגחת המשפחה או מנישואין כושלים‪ .‬רבות מהן השכירו‬
‫את שירותיהן לערבים הפרבוסלבים (צאצאי אותם הערבים אשר הומרו לדת‬
‫הפרבוסלבית עוד בימי הביניים על ידי כמרים יווניים של הפטריארכיה הירושלמית)‪,‬‬
‫חלקן סחרו במזכרות‪" .‬פנקס צליין" והמלצה בכתב של כומר מקומי אפשרו לצליינים‬
‫לקבל מהשלטונות התורכיים מעמד תושב‪ .‬בסוף המאה הי"ט‪ ,‬כמה צליינים רוסים ציינו‬
‫מקרים בהם קרה כי "לא‪-‬שבות" אשר נותרו ללא אמצעים יצאו לזנות‪ .‬הערבים‬

                                            ‫המקומיים קראו כבר אז לנשים הללו "נטשות"‪.‬‬
                     ‫כך החלה "ההסתגלות" הרוסית הלא פשוטה אל ארץ הקודש‪.‬‬

                       ‫ו‪ .‬התפשטות רוסית בארץ ישראל‬

‫כל הנאמר בראשית הפרק הקודם באשר לעריכת ההגדרה וההיסטוריה של‬
‫הצליינות הפרבוסלבית לארץ ישראל‪ ,‬מתייחס בה במידה גם לגרסא הרשמית של תולדות‬

                                                          ‫ההתפשטות הרוסית בארץ ישראל‪.‬‬
                                             ‫‪ 6.1‬התפשטות ככיוון במדיניות החוץ הרוסית‬
‫בשנת ‪ 1820‬פתחה ממשלת רוסיה הצארית קונסוליה עבור סיוע לצליינים בעיר‬
‫הנמל יפו‪ .‬בשנת ‪ 1841‬קיבל השגריר הרוסי בקונסטנטינופול הוראה לפתוח במשא ומתן‬
‫עם התורכים בנוגע לאפשרות לארגן תחבורה עבור הצליינים‪ ,‬ומתן זכות להקים מלונות‬
                                     ‫עבור הצליינים על ידי הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית ‪.‬‬

                                         ‫‪ 81‬האתר ‪ Livejournal‬הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית בגולה וגורלה של פלשתינה הרוסית‪.1948-1921 :‬‬
                            ‫;(‪.).Русская Православная Церковь за границей и судьбы Русской Палестины: 1921 – 1948 гг‬‬
          ‫הפרואיטריוס ו' פוטפוב (‪ .)Протоиерей В. Потапов‬הרצאה שהועברה בכנס ההיסטורי‪-‬הכנסייתי השני‪ ,‬בעיר מוסקבה‪ ,‬בשנת ‪.2002‬‬

                                                                                 ‫זמין בכתובת‪;https://archiv.livejournal.com/198209.html :‬‬

                                                                                                             ‫‪37‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42