Page 120 - eorocii
P. 120
ישוע ושל תחייתו ,אז גם נוצרים פרבוסלביים הרחוקים מאד מהעולם היהודי חייבים
במוקדם או במאוחר ,ולו לזמן מה ,להרגיש עצמם יהודים -בני אברהם ,בצד המילולי של
הדבר .כל אחד הקורבנות האלה נחוץ על מנת להבין את האחר במלואו .הקריאה הזו
בברית הישנה ,ויותר מכך -הארוע הליטורגי הזה (אחד מני רבים) ,משכנעים אותי כי כי
הפואטיקה הליטורגית והמבנה של עבודת הקודש בפרבוסלביות הופכים את בשורת
היהדות לרלוונטית ומתקבלת על כולם "יהודים וגויים ,גברים ונשים ,עבדים ובני-
חורין" .גם כאשר המרתי את דתי בגיל ,17הרגשתי בלבי כמה יהודית נשמעת הבשורה
העומדת בלבו של המבנה הפואטי והליטורגי של עבודת הקודש הפרבוסלבית העיקרית -
תפילת שבת הגדול ,המקבילה לתפילה היהודית החשובה ביותר שלפני פסח.
"עד כמה השפיע בעלך על תהליך ההתנצרות שלך?"
במהלך רבע המאה שחייתי עם האב מיכאל הוא הביא רבים אל ישוע .הוא לא
היה זה שניצר אותי :הכרנו רק בסתיו 1976בביתה של האם הסנדקית שלי ,והוא שיחק
חלק עצום אך פורמלי בעיקרו בתהליך ההמרה שלי .הוא מצא בירושלים כומר שלא פחד
להטביל אותי ,יהודייה ישראלית ,את אותו האב מליטון שהוא הזכיר מעלה .אבל המשך
ההשפעה שלו על נתיב האמונה שלי היה משמעותי עוד יותר .היהדות שלי לא הייתה
קרובה אליו במיוחד ,היות והוא צעד בדרך שונה לגמרי .אבל בדבר אחד ההשפעה שלו
עלי נותרה חסרת תחרות ,החל מהכרותנו בירושלים ,בבית משפחת שמיין ,ועד להיום -
רבע מאה מאוחר יותר ,וזו רוח החירות שבאמונה .הייתה זו רוח זו שהובילה אותי
בדרכים יצירתיות ,הנבדלות גם מדרכיו של בעלי ,דרכים של חוויה והפנמה של אמונתי
ושל הבורא עצמו מבעד לפואטיקה ,מבעד לכוחות-איתנים של המילה ומבעד לעצם
המילה עצמה"199.
המרתם לפרבוסלביות של אינלגנטים יהודים מתוסבכים ,נראית לפעמים משונה
למדי .כך כותב האדון אלכסנדר זמנוסץ מהיישוב גבע בנימין את הדברים הבאים על
עצמו והשקפותיו ,בניסיונו לשלב בין המונחים "יהודי" ו"נוצרי" (מובאות):
"לפני שנתיים הגעתי ממוסקבה לישראל ,וכעת מלמד היסטוריה כנסייתית
והיסטוריה ביזנטית באוניברסיטה העברית .אני מוכרח לומר כי עבורי ,כיהודי
פרבוסלבי ,המעבר לארץ ישראל היה מבחינת חזרה הביתה ,עם כל האהבה לארץ רוסיה,
ולתרבות הרוסית הגדולה עליה גדלתי.
על השיבה לארץ ישראל כתבו נביאי המקרא ֹ "-כהָ -א ַמר ֲא ֹד ָני ְיה ִוהִ ,ה ֵנה ֲא ִני ֹל ֵק ַח
ֶאתְ -ב ֵני ִיְׂש ָר ֵאלִ ,מ ֵבין ַהּגֹו ִים ֲא ֶשר ָה ְלכּוָ -שם; ְו ִק ַב ְצ ִתי ֹא ָתם ִמ ָס ִביבְ ,ו ֵה ֵבא ִתי אֹו ָתם ֶאל-
ַא ְד ָמ ָתם" (יחזקאל ל"ז ,כ"א) ,ואם עבור מרבית הנוצרים ,פסוקיו של נעים זמירות
ישראל על כי "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" (תהילים קל"ו ,ה') הנם בעלי משמעות
סמלית ,אין שום דבר שמונע מעמנו להבין אותם אף באופן מילולי.
השאלה החשובה היא האם זה שייך אלינו ,היהודים הפרבוסלבים ,ולי נראה שכן,
שייך בהכרח .גם משקיבלנו עלינו את האמונה בישוע ,אין הדבר פותר אותנו מהאחריות
לעמנו .אפילו להפך ,אנחנו אחראים יותר .אעיר כי עבור מאמיני דת משה ,המרתם של
יהודים לנצרות נתפסת באופן כה כאוב לא בהכרח בגלל סיבות תיאולוגיות ,אלא בגלל
התחושה שיהודים-נוצרים רבים מנסים לצאת מעמם ולהתמזג לגמרי אל תוך העם
שבקרבו הם חיים .אך כאן ,בארץ ישראל ,יש לא מעט יהודים ששבו לארצם באופן מודע.
פעמים רבות נאמר כי ארץ ישראל כבר לא שייכת ליהודים אלא לנוצרים ,כישראל
החדשה .אך העניין הוא שהכנסייה איננה מלכות של העולם הזה ,ובפן הארצי ממשיכים
כל בני הכנסייה להשתייך לאומותיהן .כל הנוצרים עולים לרגל לארץ הקודש ,אך מעטים
הם שמתכוונים להשתקע בה משיקולים דתיים ,שלא לדבר על ייסוד מדינה .כך
שתושביה ,בראש ובראשונה ,הם שאריו בבשר של אדוננו.
באשר לסכסוך היהודי-ערבי ,אפשר לומר שעבור העולם הערבי המאבק מתבסס
בעיקר על הרעיון ששטח שנכבש על ידי האסלאם לא יכול לסור משלטונו .לא סתם שאין
199האתר ,Jcrelations.netבכתובת)Сайт Jcrelations.net( http://www.jcrelations.net/.3126.0.html?L=7 :
120
