Page 60 - eorocii
P. 60
הפרבוסלבית ,הנציגות הרוסית הפרבוסלבית בפלשתינה ובעלה של מלכת אנגליה אליזבת
השנייה ,הנסיך פיליפ דוכס אדינבורו ,צאצא ישיר של משפחת רומנוב מצד סבתו ,כיורש
על פי חוק.
עם ייסודה של מדינת ישראל ,ניהול האתר נעשה על ידי האופוטרופוס הכללי.
חלק מהבניין היה בשימוש ממשלת ברית המועצות בתקופה בה התקיימו יחסים
דיפלומטיים בין המדינות.
לאחר ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות לישראל בשנת ,1967
העביר בית המשפט את המבנה לניהולו של האופוטרופוס הכללי של מדינת ישראל,
והאגף המדובר של המבנה פונה ועמד ריק .אגפים אחרים אוישו על ידי משרד החקלאות,
רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הסביבה .דמי השכירות היו גבוהים ,וכולם הועברו
לקרן המיוחדת של האופוטרופוס הכללי .משרד החקלאות ישב באחד מאגפי האחוזה,
והחברה להגנת הטבע שהייתה בחצר סרגיי 33שנה ,תפסה מבנה של בית מרחץ לשעבר
בחצר הפנימית .החברה להגנת הסביבה השקיעה לא מעט מאמצים על מנת לשמר את
חלקו החיצוני של המבנה במצבו המקורי.
ישראל הייתה ללא ספק מודאגת מגורל בניינים אלה .כך למשל ,ב ,04.09.2005 -
החליטה ועדת השרים לענייני ירושלים ,בהחלטת ממשלה מס' 4464על הצורך להקים
את הקמפוס המרכזי של אקדמיית בצלאל במרכז ירושלים .הועדה המליצה להקצות
לצורך זה חלקה במגרש הרוסים .לצורך כך נשלחה שאילתא אל ענף הנדל"ן במשרד
האוצר בנוגע לאפשרות להשכיר את חצר סרגיי לתקופה ארוכה עבור אקדמיית
האמנויות "בצלאל" ,אך הבדיקה הראתה כי לא ניתן להשכיר את המבנה לפרק זמן
ארוך ,מאחר שלמדינת ישראל אין זכויות בנוגע לנדל"ן זה.
המכשול החוקי הפורמלי (המשפטי) להחזרת חצר סרגיי לבעליו החוקיים היה
בכך כי אף אחד משלושת התובעים -לא המדינה הרוסית ,לא הכנסייה האדומה ולא
הכנסייה הלבנה -לא היו בעליו החוקיים של הנכס .כפי שנאמר ,רק שארי בשרו של
הנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ' ,ובפרט הנסיך פיליפ דוכס אדינבורו ,היו בעלי הזכות
החוקית לנכסים אלה ,אך אף אחד מהם לא הביע את עניינו בה .חצר סרגיי לא הייתה
ברשימת הנדל"ן שנכלל בפשרה של 1984באשר לפיצוי לכרפ"ג ,מאחר שהייתה רשומה
על שם הנסיך הגדול.
אנשי החקפ"פ בחו"ל פנו למדינת ישראל לא אחת בבקשה להעביר להם את חצר
סרגיי ,בטענה כי בפועל המבנה לא היה בבעלות הנסיך הגדול אלא בבעלותם.
אולם ישראל לא הכירה בתביעותיהם של חקפ"פ בחו"ל בין היתר כי גם ממשלת
ברית המועצות פנתה לא אחת עם אותה הבקשה.
בשנת ,1987מיד עם ראשית הפרסטרויקה בבריה"מ ,ביקרה משלחת רשמית
ראשונה מטעם הסובייטים בישראל ,כאשר מטרתה היא מציאת ורישום הבניינים
השייכים לברית המועצות .המשלחת פעלה תחת כיסוי הקונסוליה הפינית .הנציגים
הרוסיים רצו להמנע מהליך משפטי רועש ,ולפיכך נוהל הדיון בועדות שונות .בדרך כלל,
רוסיה העדיפה הפעלת לחץ פוליטי על ישראל במקום הליכה לבית המשפט .בשנת ,1990
החליטו שר החוץ ושר המשפטים בישראל לספק את תביעתה של ברית המועצות
ולהעביר להם את הזכויות על חצר סרגיי ,זאת מבלי לפגוע בזכויותיהם של הארגונים
השוכנים בו בפועל.
המשך המשא ומתן בין ישראל לברית המועצות נקטע עקב פירוקה של ברית
המועצות .כמה שנים מאוחר יותר חזרו הנציגים הרוסים על התביעות של בריה"מ
לשעבר -הפעם כבר מטעם הפדרציה הרוסית .השאלה נידונה במהלך הפגישה בין ראש
הממשלה אריאל שרון ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין עת ביקורו של זה האחרון בישראל
בשנת .2003אהוד אולמרט אישר את ההבטחה שנתן שרון ,ובפברואר 2009חתם שר
האוצר דאז רוני בר-און על הוראה להעברת הזכויות.
כדי לבצע את התהליך ,ראשית הועברה חצר סרגיי רשמית לרשותה של מדינת
ישראל ,כנכס נטוש שבעליו לא נמצא במשך 15שנה ,בהתאם לסעיף ( 15ס"ק ג' )1של חוק
60