Page 57 - eorocii
P. 57

‫כולם בירושלים מכירים את המקום הזה! מגרש הרוסים נמצא אולי במקום‬
               ‫היוקרתי ביותר של העיר החדשה‪ ,‬ממש נושק לעיריית ירושלים ולרחוב יפו‪.‬‬

‫תולדות המגרש מתחילות בשנת ‪ 701‬לפני הספירה וקשורות לאשורים‪ ,‬אשר‬
‫הציבו כאן את המחנה שלהם‪ ,‬לפני ההתקפה על ירושלים‪ .‬אבל בגלל מגיפה שאחזה‬
‫במחנה הם נאלצו לסוב לאחור‪ .‬בשנת שבעים לספירה ניצב בשטח הזה הלגיון העשירי‪,‬‬

                                                ‫אשר החריב את ירושלים ואת בית המקדש‪.‬‬
                    ‫במהלך מאות השנים שלאחר מכן נוצל המגרש למטרות שונות‪.‬‬
    ‫מהמאה הי"ג הייתה הקרקע שייכת למשפחת טאונוס‪ ,‬והכיכר נקראה חמידן‪.‬‬
‫בתקופת התורכים (המאה הט"ו עד לתחילת המאה העשרים) ‪ -‬שימש למצעדים‬

                                ‫צבאיים‪ ,‬מסדרים ותרגול‪ .‬באחד מבנייני המגרש היה כלא‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1858‬ייסדה רוסיה בירושלים את המשלחת הדתית הרוסית אשר הונהגה‬
‫על ידי מזרחן ידוע באותן השנים‪ ,‬בוגר של משלחות חקר למזרח הקרוב‪ ,‬הבישוף פורפירי‬

                                                                                 ‫(אוספנסקי)‪.‬‬
‫השטח עליו נבנה מגרש הרוסים נרכש ב ‪ 1859 -‬הודות למאמציו של ב"פ מנסורוב‪,‬‬
‫יועץ למשימות מיוחדות ממשרד לעניינים ימיים‪ ,‬ושל ו"א דורוגובוז'ינוב‪ ,‬הקונסול הרוסי‬
‫הראשון בירושלים‪ .‬המוכרים היו בני משפחת טאפוס הערבים‪ ,‬תושבי הכפר ליפתא‪,‬‬
‫וסכום העסקה עמד על ‪ 733,190‬רובל‪ .‬על השטח הקנוי החלה בנייתם של המבנים‬

                                         ‫הנוצריים הראשונים מחוץ לחומות העיר העתיקה‪.‬‬
‫המבנים שהרכיבו אז למעשה את מגרש הרוסים כללו את‪ :‬קתדרלת השילוש‪,‬‬
‫המעוטרת בעשר כיפות ירוקות מיציקת טולה‪ ,‬שני מגדלי פעמונים (הפעמונים הראשונים‬
‫אשר הותרו בירושלים על ידי התורכים ); "בית החולים הרוסי" ששטחו ‪ 1,210‬מטר‬
‫רבוע‪ ,‬אשר נפתח ב ‪ .1864 -‬בשנת ‪ 1889‬נפתחה גם מרפאה עבור תושבי המקום בנוסף‬
‫למבנה קטן נפרד עבור מחלקת נגיפים שהוקמה ב ‪ 1885 -‬על שטח של ‪ 186‬מטר רבוע;‬
‫בית אירוח עבור צליינים‪-‬נזירים; בניין דו קומתי עבור המשלחת הדתית הרוסית ‪ -‬מבנה‬
‫בעל ארבע חצרות פנימיות וכנסייה ביתית על שם הצארינה המעונה אלכסנדרה במרכזו;‬
‫בניינים חד‪-‬קומתיים של חצר יליזבטה (לגברים) על פני שטח של ‪ 4,612‬מטר רבוע‪ ,‬וחצר‬
‫מריה (לנשים)‪ ,‬על שטח של ‪ 3,706‬מטר רבוע; חצרות סרגיי וניקולאי עבור צליינים‬
‫מבוססים ורמי מעלה; ומעט לצד המגרש‪ ,‬ברחוב הנביאים ‪ -‬אכסניית בנימין ובית‬

                                                         ‫הקונסול אשר לא השתמר עד ימינו‪.‬‬
‫כל המתחם היה מוקף חומת אבן עם שתי כניסות ‪ -‬אחת מכיוון דרך יפו ("שערי‬
‫הכנסייה") ואחת מכיוון דרך שכם ("שערי הקונסול")‪ .‬מאוחר יותר נפתח גם שער שלישי‪,‬‬
‫צפוני‪ ,‬אשר חיבר את החצר הישנה לחצר החדשה (חצר סרגיי)‪ .‬כאשר הסתיימה בנייתו‬
‫של מגרש הרוסים ב ‪ ,1903 -‬התברר כי הוא המתחם הגדול ביותר מכל נכסי המעצמות‬

               ‫הזרות בפלשתינה‪ ,‬והילכו שמועות כי רוסיה רוכשת אדמות כהכנה לכיבוש‪.‬‬

‫הפרוייקט האדריכלי הופקד בידי האדריכל הרוסי הנודע מרטין איוונוביץ' אפינגר‬
‫(‪ )1872-1822‬אשר הסתמך על רישומים מפורטים שנעשו קודם לכן על ידי אחיו פיודור‬
‫איוונוביץ'‪ ,‬אדריכל אף הוא‪ ,‬עבור הכנסייה ועבור יתר המבנים של בית ההארחה הרוסי‪,‬‬
‫אבל הלך מעבר לכך ופיתח משהו מרשים כל כך שעורר חוסר נחת גלוי מצד הפטריארכיה‬
‫היוונית אשר חששה לאבד את בכורתה המסורתית בקרב כנסיות ירושלים‪ .‬מ"א אפינגר‬
‫לא זכה לראות בחייו את מלוא התגשמות יצירתו‪ ,‬אך זכה להוקרה עוד בחייו כאשר‬

                  ‫הוענק לו תואר אקדמאי לשם כבוד מהאקדמיה הפטרבורגית לאמנויות‪.‬‬

‫כפי שכבר כתבנו‪ ,‬בזמן מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬עזבה הנציגות הרוסית את‬
‫ירושלים‪ .‬מגרש הרוסים נפל לידיה של האימפריה העות'מאנית‪ ,‬ולאחר מכן לידי‬
‫השלטונות הבריטיים‪ .‬כאשר ברוסיה עלו הבולשביקים לשלטון‪ ,‬ניסתה רוסיה‬
‫הסובייטית לקדם את שאלת קנייניה בארץ הקודש‪ ,‬אך השלטונות הבריטיים שמרו על‬

                          ‫שתיקה‪ ,‬כנראה מתוך חוסר רצון לראות בולשביקים בפלשתינה‪.‬‬

                                                                                                             ‫‪57‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62