Page 58 - eorocii
P. 58

‫לאחר הקמת מדינת ישראל ב ‪ ,1948 -‬עזבו נציגי הכנסייה בגולה שאחזו במגרש‬
‫את שטח הארץ ויצאו לירדן מאימת המלחמה‪ .‬גם הבריטים עזבו את ישראל‪ ,‬והנדל"ן של‬

                                                             ‫מגרש הרוסים עבר לידי ישראל‪.‬‬
‫במהלך השנים הראשונות להיסטוריה שלה‪ ,‬הייתה ישראל חשופה ללחץ‬
‫דיפלומטי חזק מצד ברית המועצות אשר תמכה בהכרזת העצמאות של המדינה הצעירה‪,‬‬
‫ולאחר מכן טענה לזכות יורשים של קנייני הכנסייה הפרבוסלבית ובית רומנוב‬

                                                                                   ‫בפלשתינה‪.‬‬
‫אולם שש‪-‬עשרה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1964‬במסגרת עסקה שנודעה‬
‫כ"עסקת התפוזים"‪ ,‬פדתה מדינת ישראל את האדמות מברית המועצות‪ .‬כתוצאה‬
‫מעסקה זו‪ ,‬מספר רב של אדמות רוסיות נמכרו לישראל‪ ,‬מתוכן מדובר בירושלים בחצר‬
‫יליזבטה‪ ,‬חצר מריה‪ ,‬חצר ניקולאי‪ ,‬חצר בנימין‪ .‬מהצד הישראלי נחתם ההסכם על ידי‬
‫ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר‪ ,‬ואילו מהצד הסובייטי ‪ -‬על ידי השגריר המיוחד‬
‫והמוסמך בודרוב‪ .‬העסקה נקראה "עסקת התפוזים"‪ ,‬מאחר וישראל סיפקה תפוזים‬
‫מיפו בתור תשלום על האדמות שהתקבלו‪ .‬ברוסיה היו מורידים מהם את המדבקות‬
‫ומדביקים מלבנים עם הכיתוב "מרוקו" ‪ -‬על אף כי קיימת גם דעה כי אותם תפוזים לא‬
‫היו ולא נבראו‪ ,‬וכי על פי העסקה הועברו ארבעה וחצי מיליונים בשלושה תשלומים לבנק‬
 ‫סחר החוץ של ברית המועצות לצורך קניית טקסטיל במחירי השוק העולמי דרך ישראל‪.‬‬
‫הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית בגולה ניסתה גם היא לקבל את חלקה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫בשנות השבעים המוקדמות הגישה הכרפ"ג תביעות הצהרתיות הדורשות לבטל את‬
‫ההעברה הבלתי חוקית של זכויות הנדל"ן‪ .‬התביעות הביאו לכך שבשנת ‪ 1984‬נחתמה‬
‫פשרה בין מדינת ישראל והכרפ"ג ‪ -‬הכרפ"ג ויתרה על כל טענותיה בנוגע לנדל"ן הנמצא‬
‫בשטח השייך למדינת ישראל משנת ‪ 1967‬וקיבלה על כך פיצוי כספי בשווי שבעה מיליון‬
‫דולר‪ .‬מלכתחילה הוערך הנדל"ן במאה מיליון‪ ,‬אך כתוצאה מהמיקוח ירד המחיר ביותר‬

                                     ‫מפי עשרה‪" .‬פשרה" זו מזכירה את "עסקת התפוזים"‪.‬‬
   ‫בסך הכל‪ ,‬ניתן להשוות את שתי העסקאות רק עם מכירת אלסקה בשנת ‪.1867‬‬
‫יש לציין כי לפני שנתיים‪ ,‬בשטח מגרש הרוסים‪ ,‬התחילה בניית הקמפוס הראשי‬
‫של האקדמיה לאמנויות בצלאל‪ ,‬בעקבות החלטת הממשלה מס' ‪ 4464‬משנת ‪ .2005‬נותר‬

            ‫רק לקוות כי הבנייה תסתיים לפני שרוסיה תעמוד במטרות שהגדירה לעצמה‪.‬‬
‫אך לא הכל נמכר‪ .‬בין האתרים שאינם שייכים למדינת ישראל‪ :‬מבנה המשלחת‬

                   ‫הדתית הרוסית‪ ,‬קתדרלת השילוש הקדוש ועד לא מזמן אף חצר סרגיי‪.‬‬
                 ‫‪ 7.2‬הקתדרלה החד‪-‬מזבחית לכבוד השילוש (קתדרלת השילוש הקדוש)‬

‫הכנסייה נוסדה בעשרים באוגוסט שנת ‪ .1860‬הפרויקט האדריכלי של מ"י אפינגר‬
‫בוצע במסורת המאפיינת את בניית הכנסיות המקובלת באתוס‪ .‬הוא תכנן אותו עם עשר‬
‫כיפות‪ ,‬שני ענפים חיצוניים ושני מגדלי פעמון‪ .‬דלתות הברונזה נושאים בכתובת "שערים‬
‫אלה הוענקו לכנסייה הקתדרלית בשם השילוש הקדוש על ידי הוד רוממותם הקיסרית‪,‬‬
‫הנסיך הגדול קונסטנטין ורעייתו הנסיכה הגדולה אלכסנדרה יוסיפובנה"‪ .‬את האיקונות‬
‫עבור האיקונוסטאזיס יצר הצייר הרוסי הנודע ניקולאי אנדרייביץ' קושלב (‪.)1918-1840‬‬
‫האיקונוסטאזיס עצמו‪ ,‬דו‪-‬מפלסי ומגולף בעץ‪ ,‬בוצע על ידי האומן הפטרבורגי של מפעל‬

               ‫אוכטנסק נ"א לאונטייב על פי הרישום של האדריכל א"פ דמיטרייב ב‪.1869‬‬

                                                                                                             ‫‪58‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63