Page 7 - eorocii
P. 7

‫החוקיים והמעשיים של מעמדה של הכנסיה הפרבוסלבית הרוסית מול יהודים‬
                     ‫ומוסלמים בישראל‪ ,‬תפקיד הכנסייה ביחסי ישראל רוסיה וכן הלאה‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬מצב מדעי הרוח בימינו מתאפיין בגישה הדורשת בחינה כוללנית של‬
‫הסוגיות‪ ,‬על כל הרב‪-‬גוניות שבהן‪ ,‬והשוואה אובייקטיבית של כלל הצדדים השליליים‬
‫והחיוביים‪ .‬תוצאותיה של גישה זו יכולים להביא לידי ביטוי את כל הפוטנציאל של‬
‫האמצעים השונים הנמצאים בנקודות התפר של מספר תחומים נושקים‪ ,‬וביניהם‪:‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬תיאולוגיה‪ ,‬משפטים‪ ,‬מדעי המדינה ועוד‪ .‬גישה זו של חקר בין‪-‬תחומי‬
‫מאפשרת לבצע מחקר רחב מספיק בנוגע לאופיים של סובייקטים מסוימים של‬
‫ההיסטוריה הכנסייתית והמדינית ולגורמים ולמניעים שהביאו אותם לבצע פעולות‬
‫מסוימות‪ ,‬מעגל השפעתם ועוד‪ .‬יתרונותיה של גישה זו מצויינים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬במספר‬

                                                                      ‫מונוגרפיות רוסיות‪15.14‬‬

‫המחבר מקווה כי חיבור הזה יתרום לשחזור התמונה המלאה ביותר של העבר‬
‫ההיסטורי ויאפשר לנצל את ניסיון העבר בסידור המגעים העתידיים בין הכנסייה‬
‫הפרובוסלבית לבין היהודים‪ ,‬בין ישראל לרוסיה‪ .‬ייתכן שהתמונה האובייקטיבית‬
‫ותוצאות חיבור זה יאפשרו להקל על המתח המיותר ביחסים שמקורו ברשמים שהתגבשו‬
‫לאחרונה כי ישראל נסוגה ומוותרת לכל דורש‪ ,‬ובכלל זה לרוסיה‪ ,‬אשר מגבירה את‬

                                              ‫השפעתה בארצנו בפרט ובמזרח התיכון בכלל‪.‬‬
‫מגמה מסוכנת זו מעוררת יחס שלילי כלפי הרוסים וכלפי רוסיה‪ ,‬ומסייעת‬
‫לתהליכים צנטריפוגליים בארצנו‪ .‬אי לכך‪ ,‬על מנת לפתח פתרונות מיטביים עבור ארגון‬
‫עתידי של החיים‪ ,‬אין תחליף לפניה לניסיונם של הדורות הקודמים ולשימוש בכל הניסיון‬

                                                                        ‫והידע שנצבר על ידם‪.‬‬

‫המחבר ניסה לשפוך אור על ההיסטוריה של יחסי ישראל ורוסיה ברמת‬
‫הפוליטיקה החיצונית‪ ,‬קשרים תרבותיים‪-‬הומניים בין יהודים לרוסים‪ ,‬במיוחד כתוצאה‬
‫מזאת שההיסטוריה של הנוכחות הרוסית בישראל מהווה עד היום נדבך חשוב בקביעת‬

                  ‫המדיניות של רוסיה ושל הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית במזרח התיכון‪.‬‬
‫מבחינת מוצאם‪ ,‬אפשר לחלק את המקורות ההיסטוריים בהם נעשה שימוש‬
‫לחומרי ארכיוני המדינה והכנסיה‪ ,‬פרסומים מרובים בעלי אופי היסטורי‪ ,‬פילוסופי או‬

                                                  ‫מדעי‪ ,‬ספרי זיכרונות ומקורות עיתונאיים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬החומר הנמצא בספרות המחקרית והפופולרית ובמונוגרפיות‬
‫מרובות נוגע על פי רוב רק בהיבטים מסויימים של כלל הסוגייה הנבחנת‪ ,‬או חוקר‬
‫שאלות ממוקדות‪ ,‬לדוגמא מערכת היחסים הפנימיים בין הפטריארכיה של מוסקבה לבין‬

                                                                     ‫הכנסייה הרוסית בגולה‪.‬‬

‫בהיסטוריוגרפיה הישראלית לא קיימות עד כה עבודות יסודיות המוקדשות‬
‫באופן ישיר לחקר רב‪-‬מימדי של היחסים בין היהודים לכנסייה הפרבוסלבית בהיבטים‬
‫הדתיים והחברתיים או בתפקידה ומעמדה של הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית במדינת‬

                                                                                     ‫היהודים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬חיבוריו היסודיים של ד"ר שמואל ברקוביץ' בנוגע לנוכחות כנסייתית‬
‫בירושלים‪ ,‬כמעט ואינן נוגעות בכנסייה הרוסית הפרבוסלבית‪ .‬העבודות המעניינות של‬
‫ד"ר ש‪ .‬נחושתאי וד"ר ד‪ .‬אוסישקין הן נושאות אופי תיאורי של אתרים היסטוריים‬
‫מסוימים‪ .‬המונוגרפיה המצוינת של ד"ר גבריאל צפרוני "רוסים 'אדומים' ורוסים‬

                       ‫‪ 14‬פורשנבה א"ס‪ .‬שיטות בין‪-‬תחומיות במחקרים היסטוריים‪ .‬א"ס פורשנבה ‪ -‬יקרינבורג‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת אוראל‪.2005 ,‬‬
‫‪(Поршнева О. С. Междисциплинарные методы в исторических исследованиях / О. С. Поршнева. Екатеринбург:‬‬
‫;)‪издательство Уральского государственного университета, 2005‬‬

                                                             ‫‪ 15‬קובלצ'נקו י"ד‪ .‬שיטות של מחקר היסטורי‪ /‬י"ד קובלצ'נקו ‪ -‬מוסקבה‪ :‬נאוקה‪.2003 ,‬‬
‫;)‪(Ковальченко И. Д. Методы исторического исследования / И. Д. Ковальченко – М.: Наука, 2003‬‬

                                                                                                              ‫‪7‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12